הצצה לתיקים שהסתיימו

משרדנו הגיש תביעה בשמו של קטין אשר סובל מפיגור שכלי, שיתוק מוחין ונכות תפקודית בשיעור 100% בגין רשלנות במהלך הלידה.

לאחר בקשת וקבלת כל החומר הרפואי מבית החולים, הסתבר כי ההיריון היה בסיכון גבוה בשל מחלת הסוכרת ממנה סבלה אימו של הקטין. הסתבר כי האם אושפזה בבית החולים בשל עלייה בלחץ הדם וחשש לרעלת הריון, והיא שוחררה עם המלצה לחזור לביקורת בחדר הלידה פעמיים בשבוע עד ללידה, לצורך ביצוע מעקב אחרי העובר במוניטור.

כל תוצאות בדיקות המוניטור התבקשו והועברו למשרדנו לצורך בדיקתם. מעיון בבדיקות הסתבר שתוצאותיהן לא היו תקינות, נצפו ירידות בקצב הדופק, והיו חסרות האצות, כך שהתרשים היה בלתי תקין והצביע על מצוקה עוברית. למרות זאת לא פעל הצוות הרפואי במהירות המתבקשת, ולא הפנה את האם לביצוע ניתוח קיסרי דחוף על מנת להציל את העובר. עקב המצוקה העוברית הקשה, הגיע העובר עד למצב של גסיסה.

התובע נולד בסופו של דבר במצב של מוות קליני, ופעימות הלב חזרו רק לאחר דקות ארוכות של מאמצע החייאה.

משרדנו פעל לקבל חוות דעת רפואיות על מנת לתמוך בתביעת הרשלנות הרפואית, והגיש חוות דעת מעמיקות של מיטב המומחים בתחום.

לאחר דיונים ארוכים במהלכם נשמעו עדויות ונחקרו המומחים מטעם שני הצדדים, קיבל בית המשפט המחוזי את התביעה.

בתם של התובעים נולדה כשהיא סובלת מנזק מוחי כבד, דבר אשר היה נמנע אילו אבחנו רופאי בית החולים את הפגם ממנו היא סובלת, עוד בהיותה ברחם אמה.

משרדנו הגיש תביעה בשם המשפחה, בצירוף חוות דעת רפואיות התומכות בטענות הרשלנות כנגד הרופאים.

במהלך ההיריון בוצעו בדיקות אולטרסאונד לאיתור מומים בעובר, ונמצאו ממצאים חמורים של הסתיידויות במוח ופיגור בגדילה, אשר היו צריכים להדליק אור אדום לאפשרות של זיהום בווירוס ציטומגלי (CMV) והשלכות הזיהום על היילוד.

למרות הממצאים שבאולטרסאונד, לא בוצעו בדיקות מכוונות לאבחון הזיהום (בדיקת מי שפיר, ובדיקת דם חבל הטבור של העובר). כמו כן, ממצאי בדיקת האולטרסאונד, משמעויותיהן ואפשרויות האבחון לא נמסרו להורים ולא ניתנה להם האפשרות לשקול את עתיד ההיריון.

בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה.

משרדנו הגיש תביעה בשם ילד הסובל מתסמונת אפרט (Apert) שהינה תסמונת גנטית מורכבת העוברת בתורשה אוטוזומלית דומיננטית. התסמונת מאופיינת בעיקר על ידי סגירה מוקדמת ולא סימטרית של תפרי הגולגולת (קרניוסינוסטוזיס), עיוותים במבנה הפנים, ועיוותים גרמיים בכפות הידיים והרגליים (סינדקטיליה). רוב רובם של אלו הלוקים בתסמונת סובל מפיגור שכלי וחלקם הגדול סובל מחירשות ועיוורון.

לכתב התביעה צורפו חוות דעת של מומחים לפיהן ניתן היה לאבחן את הפגמים מהם סובל הילד, עוד במהלך ההיריון.

על פי טענות התביעה, בדיקת האולטרסאונד אשר בוצעה בהיריון לא בוצעה לפי הפרמטרים הנדרשים בהנחיות הרפואיות, ולא נבדקו כל האיברים שצריך וניתן היה לבדוק, וכך הוחמצה האפשרות לאבחן את המומים עוד ברחם.

התביעה הסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

משרדנו הגיש תביעת רשלנות רפואית לפיצויים בגין נזקים שנגרמו לאשה, כתוצאה מהתרשלות בניתוח גב.

במסגרת נימוקי התביעה נטען כי לא הייתה הצדקה מלכתחילה לבצע את הניתוח, וכי במצבה של התובעת ניתן היה להסתפק בטיפול שמרני. בנוסף נטען, כי בעוד שהתובעת קיבלה הסבר ונתנה הסכמה לניתוח של כריתת דיסקים בין חולייתיים, הרי שבמהלך הניתוח, וללא הסכמתה של התובעת נערכה כריתה של החלק האחורי של החוליות.

לאחר הניתוח מצבה של התובעת הידרדר והיא הפכה לנכה.

משרדנו סייע לתובעת לקבל חוות דעת רפואיות התומכות בטענות אלו, והתביעה הוגשה הן בגין הרשלנות הרפואית, והן בגין פגיעה באוטונומיה של התובעת בשל אי מתן הסברים מתאימים ומספקים ואי קבלת הסכמה מדעת לניתוח כפי שבוצע.

התביעה התנהלה בבית המשפט המחוזי, נשמעו עדויות ונחקרו המומחים, ובסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה.

הרופאים לא השלימו עם פסק הדין והגישו עליו ערעור לבית המשפט העליון, אך גם הערעור נדחה, והתובעת קיבלה את הפיצוי שנפסק לה.

בתם של התובעים נולדה כשהיא חולה במחלת אנמיה חרמשית. מדובר במחלה תורשתית של תאי הדם האדומים. המחלה שייכת לקבוצת המחלות ההמוגלובינופתיות (כדוגמת מחלת הטלסמיה), אשר גופו של החולה בה מייצר כדוריות דם אדומות בצורה לקויה (בצורה של חצי ירח או חרמש – ומכאן השם). השינוי בצורה מונע מן התא לשאת חמצן וגורם לו להיתקע ולהוביל פחות חמצן, ליצור קרישי דם בכלי הדם, כך שהגוף אינו מקבל די חמצן.

מדינת ישראל שמה לעצמה למטרה לערוך אבחון טרום לידתי לכלל הנשים ההרות, ובאמצעות תוכנית ארצית של בדיקות סקר, המיועדת לאבחן את הנשים שהינן נשאיות של המחלה (ולכן עלולות להעבירה לילדיהן) המטרה הינה למנוע הולדת ילדים חולים במחלה.

במקרה של משפחתה של הילדה, התעלם צוות טיפת חלב מן התוצאות הלא תקינות של בדיקות הסקר שעברה האם, והתרשל בשליחתה להמשך בדיקות אבחנתיות, אשר יכולות היו להוביל לאבחון מחלתה של הבת במהלך ההיריון.

משרדנו פנה למומחים המובילים בתחום ההמטולוגיה והגנטיקה, אשר כתבו חוות דעת רפואיות לשם הוכחת הרשלנות הרפואית.

בנוסף הוגשו לבית המשפט תצהירי עדות ראשית מפורטים.

התיק הסתיים בפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין.

משרדנו הגיש תביעה בשמו של אדם אשר עבר כריתה נרחבת של המעי הדק, שנבעה מרשלנות רפואית באבחון מחלתו. כתוצאה מן האבחון השגוי, הוחלט על טיפול שגוי ובלתי הפיך של כריתת המעי.

התביעה הוגשה הן כנגד רופאי בית החולים והן כנגד רופאי קופת החולים שטיפלו בתובע.

בית המשפט קיבל את התביעה וקבע שרופאי קופת החולים התרשלו באבחון מחלתו של התובע, לא פענחו נכון את צילומי הרנטגן שעבר ונתלו באבחנה שגויה (למרות שלא ניסו לאשר או לשלול אותה באופן וודאי).

בית המשפט קבע כי אם היו רופאי קופת החולים מבצעים את הבדיקות המתאימות, והייתה מתקבלת האבחנה המתחייבת שהתובע אינו סובל מאותה מחלה שאובחנה בטעות, ניתן היה לאבחן את המחלה הנכונה.

כמו כן קבע בית המשפט כי כאשר הגיע התובע לבית החולים בהתקף כאבים קשה, צריך היה צוות בית החולים להתייחס לפתולוגיה שנצפתה בצילומי הרנטגן, וחובה היה לבצע ניתוח דחוף לשם הצלת המעי.

בית המשפט קבע שגם רופאי בית החולים וגם רופאי קופת חולים התעלמו מאיתותים וסימנים שחייבו טיפול אחר מזה שאותו נתנו לתובע ולכן נקלעו לשורה של מחדלים.

הורים אשר במשפחתם מספר בני משפחה הסובלים מחירשות, ביקשו לבצע במהלך ההיריון בדיקות גנטיות לאיתור הגן לחרשות.

הבדיקות אכן בוצעו, והתשובות אשר נמסרו להורים העלו, לכאורה, כי העובר שברחם האם בריא ואינו חירש.

למרבה הצער, ולמרות שהרופאים אבחנו כי העובר בריא, לאחר שנולד הסתבר כי התינוק אינו שומע, ולאחר בדיקות חוזרות התקבלה תשובה חד משמעית: הילד קיבל בתורשה שני גנים של הגן הפגום, ולכן אף הוא חירש.

ההורים פנו למשרדנו ותביעה הוגשה כנגד קופת החולים והמעבדה אשר ביצעה את הבדיקות ונתנה את האבחון השגוי.

על מנת להצליח בתביעה, ערך משרדנו התייעצויות עם מומחים רבים, והצליח להוכיח כי טעויות חמורות בעבודת המעבדה הובילו למתן האבחון השגוי במהלך ההיריון.

התביעה הסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.

למשרדנו פנתה אישה אשר במהלך לידה רגילה ללא גורמי סיכון, נגרם לה קרע משמעותי מדרגה 4. הקרע גרם לפגיעה בלתי הפיכה בסוגרים, ולנזק פיזי ונפשי ניכר.

תביעה הוגשה לבית המשפט כשהיא נתמכת בחוות דעת רפואית של המומחים המובילים בתחום, אשר פרטו והסבירו כי הקרע נגרם עקב פעולה לא מיומנת של הצוות הרפואי בחדר הלידה.

התביעה התנהלה בבית המשפט עד תומה, ובמהלכה נשמעו עדויות ונחקרו הרופאים, ובסופו של דבר קיבל בית המשפט את התביעה וקבע כי שלביה האחרונים של הלידה נוהלו בחוסר מיומנות וברשלנות.

בית המשפט קיבל את התביעה.

משרדנו הגיש תביעה בשמו של קטין אשר לוקה בתסמונת דאון.

במהלך ההיריון עברה האם בדיקת חלבון עוברי כמקובל, אשר תוצאותיה היו לא תקינות, והיא הופנתה לקבלת ייעוץ גנטי בעקבות התוצאות.

בעקבות קבלת תוצאות לא תקינות של בדיקת החלבון העוברי, יש מקום להפנות את האם לבדיקת מי שפיר, מתוך חשש שהעובר חולה בתסמונת דאון.

בניגוד לכך, ובניגוד לכל ההנחיות הקיימות, היועץ הגנטי עיין בתוצאות בדיקת החלבון העוברי, ובמקום להפנות את האם לבדיקת מי שפיר, החליט לערוך שינוי (בדיעבד) בחישוב גיל ההיריון (דבר שלא היה מוצדק ולא היה נכון לעשותו). בעקבות השינוי בחישוב, התקבל פתאום ערך "תקין" של תוצאות החלבון העוברי, ולכן לא ניתנה המלצה לביצוע בדיקת מי שפיר.

האפשרות לאבחון חד משמעי של התסמונת עוד ברחם הוחמצה, והתינוק נולד כאמור חולה בתסמונת דאון.

התביעה הסתיימה בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.